המדריך ליורש הזר: כך תממשו זכויות בנכסי מקרקעין בישראל מרחוק
עו"ד שמואל אבן
המדריך ליורש הזר: כך תממשו זכויות בנכסי מקרקעין בישראל מרחוק
השורה התחתונה: אלפי תושבי חוץ מגלים מדי שנה שהם יורשים של נכסים בישראל — דירה, חשבון בנק, קרקע, זכויות. אבל בין הגילוי לבין המימוש עומד מסלול בירוקרטי שיכול להימשך חודשים ואף למעלה משנה. תרגומים, אפוסטילים, חוות דעת על דין זר, רישום בטאבו — כל טעות מעכבת את ההליך.
החדשות הטובות: בישראל אין מס ירושה. החדשות הפחות טובות: בלי טיפול מקצועי נכון, הנכסים עלולים להישאר “תקועים” — ובמקרה הקיצוני, להיות מועברים לניהול האפוטרופוס הכללי ולבסוף לקניין המדינה.
הצעד הראשון: מה הדין שחל על הירושה שלכם?
זו השאלה שקובעת הכל. סעיף 137 לחוק הירושה הישראלי קובע כלל ברור אך מורכב:
הכלל: הדין שחל על הירושה הוא דין מדינת המושב האחרון של המנוח — המדינה שבה הוא התגורר ביום פטירתו.
החריג הקריטי: לגבי מקרקעין בישראל — חל הדין הישראלי בלבד, ללא קשר למקום מגוריו של המנוח.
בשפה פשוטה: אם הורה שלכם גר בניו יורק ונפטר שם, אבל היו לו דירה בתל אביב וחשבון בנק בישראל — הדירה תחולק לפי הדין הישראלי, והחשבון עשוי להתחלק לפי הדין של ניו יורק. שני הדינים יכולים לחול במקביל על אותו עיזבון.
מסלול מימוש: 7 שלבים מעשיים
שלב 1: איתור כל הנכסים בישראל
לפני שמתחילים בהליכים — מפו את כל הנכסים: דירות ומקרקעין (בדקו בלשכת רישום המקרקעין/טאבו ובמינהל מקרקעי ישראל), חשבונות בנק, תיקי השקעות, פוליסות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל, וזכויות בחברות ישראליות.
שלב 2: הכינו את חבילת המסמכים
זהו השלב שבו רוב היורשים מחו”ל נתקעים. המסמכים הנדרשים כוללים:
תעודת פטירה — מקורית או מאומתת, עם חותמת אפוסטיל אם הונפקה במדינה החתומה על אמנת האג. אם המדינה אינה חתומה — נדרש אישור קונסולרי.
תרגום נוטריוני לעברית — כל מסמך שאינו בעברית חייב להיות מתורגם על ידי נוטריון מוסמך.
ייפוי כוח לעורך דין ישראלי — מאומת בפני נוטריון בחו”ל, עם אפוסטיל. ללא ייפוי כוח — אי אפשר לפעול בישראל מרחוק.
תצהיר יורשים — מפרט את הקשר המשפחתי למנוח ואת פרטי כל היורשים.
חוות דעת על הדין הזר (אם המנוח היה תושב חוץ) — מומחה לדין הזר חייב לפרט כיצד מתחלקת ירושה לפי חוקי מדינת המושב.
שלב 3: הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה
הבקשה מוגשת באופן מקוון באתר הרשם לענייני ירושה. האגרה: 495 ₪ לפתיחת בקשה + 66 ₪ לפרסום ברשומות. לאחר ההגשה, הבקשה מפורסמת כדי לאפשר התנגדויות. אם אין התנגדות — הצו ניתן תוך מספר חודשים.
נקודה חשובה: צוואה שנערכה בחו”ל אינה נכנסת לתוקף אוטומטית בישראל. גם אם יש לכם Probate או Grant of Probate ממדינה אחרת — תצטרכו הליך ישראלי נפרד.
שלב 4: קבלת הצו הדיגיטלי
מאז 2022, ניתן לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה דיגיטלי עם אפוסטיל אלקטרוני. זהו שיפור משמעותי שמקצר את ההליך.
שלב 5: מימוש בבנקים ובמוסדות פיננסיים
עם הצו בידכם, פונים לבנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים. כל גוף דורש טפסים משלו. בנקים דורשים לעיתים טפסים בינלאומיים: W-9 ליורשים אמריקאים, W-8BEN לחברות אמריקאיות. תהליך העברת הכספים יכול לקחת שבועות נוספים.
שלב 6: רישום זכויות במקרקעין (טאבו)
אם ירשתם דירה — צריך לרשום את ההורשה בלשכת רישום המקרקעין. הבקשה כוללת: צו ירושה או צו קיום צוואה, תצהיר, אישור מס שבח (גם אם פטור), ומסמכי זיהוי מאומתים. שימו לב: בקשה שחתומה על ידי קונסול לא מתקבלת — צריך חתימת עורך דין ישראלי.
שלב 7: היבטי מס — מה שכולם שוכחים
בישראל אין מס ירושה. אבל:
מס שבח — אם תמכרו את הנכס שירשתם, ייתכן חיוב במס שבח. יורש עשוי להיות זכאי לפטור ממס שבח בתנאים מסוימים (למשל, אם המוריש היה בעלים של דירה אחת בלבד).
מס במדינת התושבות — ישראל לא מטילה מס ירושה, אבל מדינת התושבות שלכם עשויה להטיל. ארה”ב, בריטניה ומדינות אירופיות רבות מטילות מס עיזבון או מס ירושה. ייתכן גם חיוב מס על הכנסה שמקורה בנכסי העיזבון.
5 מלכודות שמעכבות יורשים מחו”ל
מלכודת 1: מסמכים ללא אפוסטיל
מסמך ללא אפוסטיל — לא קביל בישראל. כל עיכוב באפוסטיל מעכב את כל ההליך. פתרון: הכינו את כל המסמכים עם אפוסטיל לפני שמגישים בקשה.
מלכודת 2: תרגום לא נוטריוני
תרגום רגיל לא מספיק — צריך תרגום נוטריוני מוסמך. פתרון: השתמשו בנוטריון ישראלי שעובד מול חו”ל, או בנוטריון מקומי שתרגומו יאומת בישראל.
מלכודת 3: היעדר חוות דעת על הדין הזר
אם המנוח היה תושב חוץ, בית המשפט ידרוש חוות דעת מומחה שמפרטת את דיני הירושה במדינת המושב. ללא חוות דעת — ההליך נעצר. פתרון: הזמינו חוות דעת מראש מעורך דין מקומי במדינת המושב.
מלכודת 4: נכסים של האפוטרופוס הכללי
בדצמבר 2025 אישרה הממשלה החלטה לייעל את העברת נכסים עזובים לקניין המדינה. אם לא מימשתם את הזכויות שלכם בזמן — הנכס עלול לעבור לניהול האפוטרופוס הכללי, ולאחר 10 שנים — לקניין המדינה. פתרון: אל תדחו. התחילו את ההליך מיד.
מלכודת 5: סכסוכי ירושה בין יורשים בארצות שונות
כשיורשים מפוזרים בארצות שונות, כל אחד עם עורכי דין ודינים שונים, סכסוכים מסתבכים בצורה דרמטית. פתרון: מנו עורך דין ישראלי אחד שמרכז את כל ההליכים בישראל.
למה צריך עורך דין ישראלי — גם אם אתם בחו”ל?
אי אפשר לעשות את זה לבד מרחוק. הבנקים דורשים חתימת עו”ד ישראלי. לשכת רישום המקרקעין דורשת חתימת עו”ד ישראלי. הרשם לענייני ירושה דורש ייפוי כוח לעו”ד ישראלי. בלי נציג מקומי — ההליך פשוט לא מתקדם.
איך משרדנו יכול לעזור?
משרד עורכי דין שמואל אבן מלווה תושבי חוץ ויורשים בינלאומיים במימוש זכויות ירושה בישראל, כולל:
- ניהול מלא של הליכי ירושה — מהגשת בקשה לצו ירושה ועד רישום בטאבו
- הכנת חבילת מסמכים — תרגומים, אפוסטילים, תצהירים וייפויי כוח
- ייצוג מול בנקים ומוסדות — שחרור כספים, העברת זכויות, סגירת חשבונות
- ייעוץ מס — מס שבח, פטורים ליורשים, תיאום מול מדינת התושבות
- ליטיגציה בסכסוכי ירושה — התנגדויות, מחלוקות בין יורשים, תביעות השבה
- שירות בשפות — עברית, אנגלית ורוסית
ירשתם נכס בישראל? אל תמתינו. צרו קשר היום ונדאג שהזכויות שלכם ימומשו.
03-6348020 | [email protected]