האם המלחמה היא עדיין 'כוח עליון'? גישת בתי המשפט בישראל ב-2025-2026 לביטול חוזים מסחריים
עו"ד שמואל אבן
האם המלחמה היא עדיין “כוח עליון”? גישת בתי המשפט בישראל ב-2025-2026 לביטול חוזים מסחריים
השורה התחתונה: מאז אוקטובר 2023, עסקים רבים ניסו להשתחרר מחוזים בטענת “כוח עליון” בשל המלחמה. חלקם הצליחו. אבל ב-2025-2026 כללי המשחק השתנו. בתי המשפט מסרבים לקבל טענות כלליות של “מלחמה”, ודורשים הוכחה ספציפית שהמצב הביטחוני מנע בפועל את קיום החוזה.
מי שלא מבין את השינוי הזה — עלול למצוא את עצמו חשוף לתביעת הפרת חוזה.
הבעיה: בין הדין לבין המציאות
הדין הישראלי מכיר בעילת סיכול חוזה לפי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות). התנאים מצטברים ומחמירים:
1. המפר לא ידע ולא יכול היה לצפות את הנסיבות המסכלות. 2. המפר לא יכול היה למנוע אותן. 3. הנסיבות אכן מסכלות את קיום החוזה בפועל.
נשמע סביר? הנה הבעיה: הפסיקה ההיסטורית בישראל קובעת שמלחמה היא אירוע צפוי. השופט משה לנדוי פסק עוד בעקבות מלחמת יום הכיפורים שכל עוד ישראל לא השיגה שלום עם שכנותיה — מלחמה, במוקדם או במאוחר, היא מאורע שניתן לצפותו. פסיקה זו מלווה את המשפט הישראלי עד היום.
במילים אחרות: במדינה שבה הבלתי צפוי הוא צפוי, טענת “כוח עליון” בגלל מלחמה כמעט ולא מתקבלת.
מה השתנה מאז אוקטובר 2023?
השלב הראשון: “זמן חסד” (אוקטובר-נובמבר 2023)
המחוקק הכיר בחומרת המצב וחוקק את חוק דחיית מועדים (חרבות ברזל), שקבע דחייה אוטומטית של מועדי חוזים, תשלומים ופסקי דין עבור אוכלוסיות שנפגעו ישירות מהמלחמה — מפונים, משרתי מילואים ותושבי אזורים מוכרזים. בתקופה זו, בתי המשפט הכירו בקלות יחסית בטענות של כוח עליון.
השלב השני: “הכול מלחמה” (2024)
עסקים רבים ניסו להשתמש בטענת “כוח עליון” באופן גורף — גם כשההשפעה על העסק הייתה עקיפה בלבד. חברות תעופה ביטלו טיסות וטענו “מלחמה” כהגנה גורפת. ספקים עיכבו אספקות. שוכרים ביקשו פטור מדמי שכירות. חלק מהטענות התקבלו, אך בתי המשפט החלו להעלות גבה.
השלב השלישי: “הוכיחו את זה” (2025-2026)
כאן מתחולל שינוי המגמה הדרמטי. בתי המשפט קובעים במפורש: הטענה הכללית של “מלחמה” כבר לא מספיקה. צריך להוכיח קשר ישיר וספציפי בין המצב הביטחוני לבין חוסר היכולת לקיים את החוזה הקונקרטי.
דוגמה מעשית מפסיקת 2025-2026 בתחום התעופה: בתי המשפט קבעו שכאשר נמל התעופה בן גוריון פעל באופן תקין וחברות אחרות הפעילו טיסות — לא ניתן לטעון שלא ניתן היה לבצע את הטיסה. המחוקק אף קבע רשימה סגורה של מועדים שבהם חלה מניעה ביטחונית. מחוץ למועדים אלה — הטענה נדחית.
העיקרון הזה חל על כל חוזה מסחרי, לא רק על טיסות.
4 שאלות שבית המשפט שואל היום
שאלה 1: האם יש סעיף “כוח עליון” בחוזה?
אם כן — בית המשפט ייתן תוקף למה שהצדדים הסכימו. אם מלחמה מופיעה ברשימת האירועים — המנגנון החוזי יחול. אם מלחמה לא מוזכרת — נותרת שאלה פרשנית שתלויה בלשון ובכוונת הצדדים.
שאלה 2: האם ההפרה קשורה ישירות למצב הביטחוני?
עסק בתל אביב שמבטל חוזה אספקה בגלל “המלחמה” — כשהמלחמה מתנהלת בגבול הצפון — יתקשה מאוד להוכיח קשר ישיר. לעומת זאת, עסק שנמצא באזור פינוי או שעובדיו גויסו למילואים — הקשר ברור.
שאלה 3: האם ניסיתם לקיים את החוזה בדרך חלופית?
בית המשפט בודק האם הצד שטוען לכוח עליון פעל בתום לב וניסה לצמצם את הנזק. האם הוצעה דרך חלופית? האם ניתנה התראה מוקדמת? האם נעשה ניסיון לקיים חלק מהחוזה?
שאלה 4: האם ההפרה מוגבלת לתקופת “הכוח העליון”?
ברגע שהמצב הביטחוני משתפר — חובת קיום החוזה חוזרת. אי-חזרה לקיום בזמן סביר תיחשב הפרת חוזה רגילה, ללא הגנת הכוח העליון.
מדריך מעשי: 5 צעדים להגנת העסק שלכם
צעד 1: בדקו את החוזים הקיימים שלכם — עכשיו
האם יש בהם סעיף כוח עליון? האם הוא מפורט מספיק? האם הוא כולל מלחמה, מצב חירום ביטחוני, גיוס מילואים? אם לא — אתם חשופים.
צעד 2: הוסיפו סעיפי כוח עליון מותאמים לכל חוזה חדש
סעיף כוח עליון טוב צריך לכלול: הגדרה מפורשת של אילו אירועים נחשבים (מלחמה, מבצע צבאי, הכרזת חירום, פינוי אזורי, גיוס מילואים), מנגנון הפעלה (הודעה בכתב, מועדים, תיעוד), תוצאות (דחיית ביצוע, הפחתת תשלומים, ביטול), ותנאי חזרה לקיום רגיל.
צעד 3: תעדו הכל
אם אתם נאלצים להפר חוזה בגלל המצב הביטחוני — תעדו בזמן אמת: צווי פינוי, הודעות גיוס, סגירת אזורים, נתוני פעילות עסקית. מסמכים אלה יהיו ההוכחות שלכם אם תגיעו לבית המשפט.
צעד 4: שלחו הודעה מיידית לצד השני
אל תחכו. שלחו הודעה בכתב שמודיעה על חוסר היכולת לקיים את החוזה, מפרטת את הסיבות, ומציעה חלופות. בית המשפט מעריך תום לב והתנהלות פרואקטיבית.
צעד 5: נסו לקיים את החוזה באופן חלקי
גם אם אינכם יכולים לקיים את החוזה במלואו — נסו לקיים חלק ממנו. הציעו לוחות זמנים חלופיים. הראו שאתם עושים כל מאמץ. בתי המשפט מעניקים הגנה למי שניסה — לא למי שהתנער.
חוזים שנחתמו אחרי אוקטובר 2023: מלכודת נוספת
נקודה קריטית שעסקים רבים מפספסים: אם חתמתם על חוזה אחרי פרוץ המלחמה — הטענה שלא יכולתם לצפות את המצב הביטחוני לא תתקבל כלל. הרי ידעתם שיש מלחמה כשחתמתם. לכן, חוזים שנחתמים כיום חייבים לכלול סעיפי כוח עליון מפורטים ומותאמים, אחרת — אין לכם הגנה.
איך משרדנו יכול לעזור?
משרד עורכי דין שמואל אבן מלווה עסקים בניווט המצב המשפטי המורכב של חוזים בצל המצב הביטחוני, כולל:
- ביקורת חוזים קיימים — זיהוי חשיפות וחורים בסעיפי כוח עליון
- ניסוח סעיפי כוח עליון מותאמים — מלחמה, חירום ביטחוני, גיוס מילואים, פינוי
- ייצוג בסכסוכים חוזיים — תביעות הפרת חוזה, הגנה מפני טענות סיכול
- משא ומתן לפתרונות מוסכמים — דחיית ביצוע, שינוי תנאים, יציאה מוסכמת
אל תניחו שהמלחמה מגינה עליכם מפני תביעה. צרו קשר לבדיקת החוזים שלכם.
03-6348020 | [email protected]